כל בדיקות הראייה שצריך – מהלידה ועד הגיל השלישי

רפלקס אדום
באיזה גיל: לאחר הלידה.

 

מה היא בודקת: הבדיקה בוחנת בעיות בכניסת האור לעין ובהן עכירות בקרנית, קטרקט ובעיות רשתית משמעותיות.

 

כיצד מתבצעת הבדיקה: רופא הילדים מאיר עם מכשיר אופתלמוסקופ נייד, ומוודא שקיים החזר תקין של אור אדום מהעין.

 

אילו הכנות נדרשות לבדיקה: אין צורך בהכנות. הבדיקה מתבצעת תוך כמה שניות, באמצעות פתיחת העפעף של היילוד ומבט לכיוון האישון.

 

מה אומרות התשובות: אם נראה החזר אור אדום דרך האישון, הבדיקה תקינה. אם קיים ממצא לא תקין, מפנים לבדיקת רופא עיניים.

 

מתי יש לחזור על הבדיקה: הבדיקה מתבצעת לרוב פעם בחיים, לאחר הלידה.

 

בדיקת רופא עיניים
באיזה גיל: שנה.

 

מה היא בודקת: זיהוי גורמי סיכון לעין עצלה, עין שחדות הראייה שלה לא התפתחה באופן תקין. עין עצלה יכולה להיגרם בשל פזילה, בעיה בתשבורת האור (בעיה במיקוד העין כמו רוחק ראייה, צילינדר או קוצר ראייה) או בשל הפרעה לציר הראייה כמו עפעף צנוח, קטרקט.

 

כיצד מתבצעת הבדיקה: רופא העיניים מעריך את התפקוד הראייתי של הילד, בודק את תנועות העיניים ואם קיימת פזילה. בהמשך מטפטפים טיפות עיניים המרחיבות את האישון ומשפיעות על תפקוד העדשה, ולאחר כ-40 דקות בודקים את תשבורת העין, כלומר אם יש צורך במשקפיים, את הרשתית ואת עצבי הראייה.

 

אילו הכנות נדרשות לבדיקה: הבדיקה ארוכה. אפשר להביא לבדיקה כובע או משקפי שמש לתינוק, מכיוון שהתינוק יהיה מסונוור למשך כמה שעות בשל טיפות הרחבת האישונים.

 

מה אומרות התשובות: הראייה מתפתחת בגיל הרך. אם קיימת בעיה כמו פזילה, חשוב לאתר ולטפל כבר בגיל הרך על מנת לשמור על ההתפתחות התקינה של הראייה.

 

גם אם יש מספר גבוה או אסימטריה במספרים בין שתי העיניים, יש צורך לטפל בגיל הרך על מנת שלא תיווצר עין עצלה. לעומת זאת, אם התוצאות גבוליות, יש צורך לעקוב. עין עצלה שאינה מטופלת בגיל הרך עלולה לגרום לאיבוד ראייה קבוע בעין.

 

מתי יש לחזור על הבדיקה: אם הבדיקה תקינה, חוזרים עליה בגיל שלוש. אם יש פזילה, הטיפול הוא לפי המלצת הרופא – במשקפיים, ניתוח או מעקב בלבד.

 

אם יש גורמי סיכון אחרים לעין עצלה כמו בעיית תשבורת, לפי שיקול דעת הרופא ניתן להתחיל טיפול במשקפיים או להזמין לביקורת. לפי הצורך ניתן להוסיף רטייה על העין הטובה כדי לאמן את העין העצלה.

 

בדיקת רופא עיניים
באיזה גיל: 3 שנים.

 

מה היא בודקת: בגיל זה ניתן לבצע בדיקת ראייה על ידי שימוש בספרות או ציורים. בגיל זה ניתן גם לבצע בדיקות נוספות כמו מיקוד, ראיית תלת-ממד וראיית צבעים.

 

כיצד מתבצעת הבדיקה: בדיקת ראייה מול לוח.

 

אילו הכנות נדרשות לבדיקה: אין צורך בהכנות. אם חדות הראייה אינה תקינה, או ששיתוף הפעולה בבדיקה ירוד או שלא בוצעה בדיקת עיניים בעבר, רופא העיניים מטפטף טיפות עיניים המרחיבות את האישון ומשפיעות על תפקוד העדשה. לאחר כ-40 דקות הרופא בודק את תשבורת העין, כלומר אם יש צורך במשקפיים, את הרשתית ואת עצבי הראייה.

 

מה אומרות התשובות: אם נמצאו רוחק או קוצר ראייה, יקבל הילד משקפיים. אם קיימת עין עצלה, ניתן טיפול בהתאם. בין גיל שנה לשלוש שנים עלולות להופיע פזילות חדשות, והטיפול הוא בהתאם – משקפיים, ניתוח או מעקב.

 

מתי יש לחזור על הבדיקה: אם הבדיקות תקינות – ניתן לבצע בדיקת ראייה לפני כיתה א'. אם קיים ממצא לא תקין בבדיקה – ממשיכים מעקב על פי המלצת רופא העיניים.

 

בדיקות ראייה נוספות מתבצעות בבית הספר בכיתה ח', לפני בקשת רישיון נהיגה ולפני צו ראשון.

 

חדות ראייה וקרקעית עין
באיזה גיל: אנשים עם קוצר ראייה מעל מינוס 6 צריכים לעבור בדיקת עיניים מקיפה כולל הרחבת אישונים, משום שהם בסיכון יתר לבעיות רשתית.

 

מה היא בודקת: הבדיקה בוחנת קוצר ראייה, את מבנה העין ואת קרקעית העין.

 

כיצד מתבצעת הבדיקה: הנבדק יושב תחילה מול לוח מרוחק, ועליו להקריא את המספרים המוארים. לאחר מכן עובר הנבדק לשבת מאחורי מכשירי הבדיקה, שבאמצעותם בודק הרופא את העין. כדי לבדוק את קרקעית העין יש צורך לבצע הרחבת אישונים. לצורך כך יטפטף הרופא טיפות להרחבת אישונים, ולאחר כ-30 דקות ישוב הנבדק אל הרופא.

 

אילו הכנות נדרשות לבדיקה: מאחר שהבדיקה כוללת הרחבת אישונים, יש צורך במלווה, שכן לאחר הבדיקה ישנם סנוור וטשטוש ראייה העלולים להימשך עד שלוש שעות, ולפיכך נהיגה אסורה.

 

מה אומרות התשובות: אם נמצא ליקוי, מופנה הנבדק לבדיקות נוספות או מקבל מספר משקפיים חדש.

 

מתי יש לחזור על הבדיקה: אחת לחמש שנים.

 

לחץ תוך-עיני
באיזה גיל: 40.

 

מה היא בודקת: לחץ תוך-עיני קיים בתוך העין. אנשים אינם חשים בו, אך אם הוא גבוה, הוא עלול לגרום נזק לעצב הראייה עד לעיוורון. זהו "הגנב השקט של הראייה", מכיוון שאם לא בודקים אותו, לא ניתן לדעת על קיומו.

 

כיצד מתבצעת הבדיקה: לאחר טפטוף טיפות אלחוש לעין מקרב הרופא מכשיר אל הקרנית ומודד את הלחץ. ערך של עד 21 מילימטר כספית נחשב תקין.

אילו הכנות נדרשות לבדיקה: אין צורך בהכנות.

 

מה אומרות התשובות: אם נמצא לחץ גבוה הנבדק נמצא בסיכון לגלאוקומה, ובמקרה כזה יש לבחון אם קיים נזק לעצב הראייה או לשדה הראייה. לרוב מתחילים בטיפול בטיפות המפחיתות את הלחץ התוך-עיני, ובמקרים מסוימים ניתן טיפול בלייזר.

 

במקרים קשים מופנה החולה לטיפולים ניתוחיים. מי שנמצא בסיכון לגלאוקומה מופנה גם לבדיקת שדה ראייה ולבדיקת OCT - מיפוי קרקעית העין.

 

מתי יש לחזור על הבדיקה: מגיל 40 מומלץ לחזור על הבדיקה כל שנתיים עד חמש שנים. מי שיש לו סיפור משפחתי של גלאוקומה צריך להיות במעקב צמוד יותר, מגיל צעיר יותר ואחת לשנה.

 

בדיקת רשתית
באיזה גיל: 50, ולאחר ניתוח לייזר להסרת משקפיים עקב קוצר ראייה מעל מינוס 6.

 

מה היא בודקת: מדובר בבדיקת עיניים מלאה הכוללת הרחבת אישונים. בגיל 50 עלולה להתחיל מחלת ניוון רשתית. במקרה כזה, אבחון מוקדם וטיפול מוקדם עשויים להאט את התקדמות המחלה, שעלולה להוביל לעיוורון. את הבדיקה צריכים לעבור גם מי שעברו טיפול לייזר להסרת משקפיים.

 

כיצד מתבצעת הבדיקה: לאחר הרחבת אישונים והמתנה של כ-30 דקות יבחן הרופא את הרשתית הנראית דרך האישון.

 

אילו הכנות נדרשות לבדיקה: יש צורך במלווה, מכיוון שהבדיקה כוללת הרחבת אישונים הגורמת לסנוור במשך שעתיים-שלוש לאחר הבדיקה.

 

מה אומרות התשובות: אם קיים חשד לניוון הרשתית, מופנה המטופל להשלמת בירור. אם אכן נמצא ניוון רשתית, יתחיל המטופל לקבל תרופות לעיכוב ההתקדמות של המחלה.

 

מתי יש לחזור על הבדיקה: אם הבדיקה תקינה, יש לחזור עליה אחת לשלוש עד חמש שנים. אם קיים ממצא, המטופל יופנה להשלמת בירור בבדיקת מיפוי רשתית – OCT.

 

ייעוץ רפואי: ד"ר עלוית וולף, יו"ר החוג לרפואת עיניים בילדים ופזילה בישראל